ביום רגיל, אני רצה. רצה לאוטובוס, רצה להדפיס חומרים לישיבה, רצה להספיק קפה לפני שפגישות הזום מתחילות. העיר לא מחכה לאף אחת. ואם יש משהו שלמדתי בשנים האחרונות כ"אישה עירונית מקצועית עם חיבה לעקבים", זה שנעליים טובות – הן לא מותרות, הן הישרדות. וככה בדיוק aerosoles israel הפכו לדבר שאני לא יוצאת בלעדיו מהבית.
אני זוכרת את היום שבו הבנתי את זה. היה יום קיץ תל אביבי – חם, לח, כזה שהרצפה נמסה ואת מתחילה לחשוב שאולי כפכפים במשרד זה לא כזה טאבּו. היו לי שלוש פגישות – אחת באבן גבירול, אחת ליד הבורסה, ואחרונה, איך לא, בנווה צדק. החלטתי לנסות את זוג ה-loafers החדשים של aerosoles שקיבלתי יומיים קודם. הם נראו "יפה-מדי-כדי-להיות-נוחים", אבל נתתי צ'אנס.
מהרגע שדרכתי איתן על המדרכה – הבנתי שזה סיפור אחר. קודם כול, הבד: קטיפה רכה אבל עמידה, בד שזז איתי – לא נגדי. לא היה שום שפשוף בעקב, שום תחושת קימור מוזרה בקשת. כל צעד הרגיש כמו לשבת על כורסה. ולא פחות חשוב – הן היו פשוט יפות. נקיות, בגוון ניוד אלגנטי עם גימור זהוב דקיק, בדיוק הטאצ' הנכון בין עסקי לאופנתי.
אני מודה – אני לא "סניקרס כל יום" ולא "עקבים בכל מחיר". הסגנון שלי חי באמצע – אלגנטי אבל קליל, נקי אבל קצת משחקי. ואני מחפשת נעל שתשלים את זה בלי שאצטרך לשלם על זה בכאבים. בזוג הזה של aerosoles מצאתי בדיוק את השילוב הזה – נעל שאפשר לצרף לשמלה קלאסית בבוקר, ואז לזרוק עליה ג'קט ג'ינס בערב ועדיין להרגיש חלק מהרחוב, לא מישהי שברחה מהמשרד.
כשחברה שאלה אותי איפה קניתי אותן, שלחתי לה ישר קישור ל-aerosoles israel – בלי להסס. היא בדיוק התחילה עבודה חדשה, ורצתה "נעל ראשונה שתיתן ביטחון". היא לא היחידה. מאז כבר שלוש קולגות שונות קנו דגם דומה, ולפעמים אנחנו יוצאות כולנו מהמשרד – ורק משוות גרסאות צבעים.
אם יש משהו שלמדתי מכל זה, זה שלא צריך לבחור בין יופי לנוחות. יש מותגים – כמו aerosoles – שפשוט מבינים את החיים שלנו. יודעים שכשאנחנו רצות, זה לא רק למונית – זו ריצה אחרי קריירה, אחרי שקט, אחרי מילה טובה. וזה כל כך נחמד כשיש לפחות משהו אחד שמרגיש נכון על הגוף. לא משנה כמה הדד-ליין קרוב.